#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זיקים?	"1) רש""י פי' שהוא כוכב היורה כחץ ברקיע ממקום למקום<br>2) השע""ת (ס""ק א') הביא פירוש ב' של הרמב""ם שהוא כוכב שיש לו זנב (comet) [וניכר בו גבורת הבורא יתברך להיותו דבר נפלא ובלתי מצוי כי אם לעיתים רחוקות]<br>וכתב המ""ב (ס""ק א') שיש לברך על שניהם"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכול לברך עוד הפעם על זיקים?	"היורים כחץ יכול לברך בלילה אחרת שמסתמא כוכב אחר הוא (מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ב'), אבל הכוכב שיש לו זנב אם הוא אותו כוכב אינו יכול לברך אלא לאחר ל' יום מראייה ראשונה אבל בכוכב אחר יכול לברך בלילה אחרת (מ""ב ס""ק א')"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על זיקים?	"יברך עושה מעשה בראשית, ואם ירצה יברך שכחו וגבורתו מלא עולם [והראב""ד (וכן משמע מרש""י) ס""ל דיברך שניהם, אבל תוס' כתבו שרק יברך ברכה אחת, וכן נקטו כל הפוסקים (ב""י, מ""ב ס""ק ו')]"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על רעדת הארץ?	"ברכתו כמו זיקין שיברך עמ""ב, ואם ירצה יברך שכוגמ""ע."	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על ברקים ורעמים?	"מדינא הוו כמו זיקים שיכול לברך עמ""ב או שכוגמ""ע, אבל כתב הט""ז (ס""ק א') דנוהגין לברך על ברקים עמ""ב ועל רעמים שכוגמ""ע מפני שהרעמים מראים כח יותר מברקים [ותמוה מה שכתב הבאה""ט (ס""ק א') שאינו יכול לברך שכוגמ""ע על ברקים (שעה""צ ס""ק ז')], וזהו בזה אחר זה אבל בבת אחת יש לברך רק ברכה אחת על שניהם (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ה')"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שאינו יכול לברך על שניהם?	"כתב השע""ת (ס""ק א') בשם הברכ""י שאם בירך על הברק וכוון להוציא את הרעם שבא אחריו יצא בדיעבד, וביאר המ""ב (ס""ק ה') מפני שזהו הטבע שרעם בא אחרי הברק {ומשמע דאינו יכול לברך על הרעם בכוונה להוציא את הברק, אמנם יש לעיין בזה}"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בירך על הברקים ותכ""ד שמע הרעמים?"	"החיי""א (כלל ס""ג סעי' ז') כתב שאינו יכול לברך עוד, אבל הגהות הגר""ח צאנזר ס""ל דהוי כאילו כוון רק לפטור את הברקים ולא הרעמים וצריך לברך גם על הרעמים, וספק ברכות להקל {ולכאורה כדאי לכוון בשעת הברכה להוציא את הרעמים אם הם באים תכ""ד א""נ יכוין בהדיא שלא לפטור את הרעמים}"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה ברקים אינו מברך עליהם?	"אינו מברך על ברקים שבאים מחמת חום (מ""ב ס""ק ג') [והחזו""א חולק (מ""ב דרשו)]"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לראות הברקים ממש?	"כתב מנח""ש (ח""ב סי' ד' אות ל""ד) דסגי לראות האורו של הברק (מ""ב דרשו)"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על רוחות בזעף?	"על רוח גדול דינו כמו זיקים, אבל כתבו תוס' בשם הירושלמי דיכול לברך עמ""ב אפי' על רוח בנחת ומ""מ הוא נמי רוח גדול אלא שאינו נושב בזעף, וכיון שאין אנו בקיאין כ""כ ברוחות [דהמג""א (ס""ק א') כתב דצריך להיות נשמע לכל העולם, אבל התיו""ט כתב דסגי אם הם נראין או נשמעין למרחוק (שעה""צ ס""ק ד')] טוב לברך תמיד עמ""ב (מ""ב ס""ק ד')"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של חמשה דברים אלו?	"ביאר הגר""א (שנות אליהו ברכות פ""ט, ערוה""ש סעי' א') דהם כנגד ד' יסודות, אש רוח מים עפר, והחמישי הוא השמים שהוא גשם, והיינו הזיקים הוא השמים, הרעדת הארץ הוא עפר, הברקים הוא אש, הרעמים הוא מים [שבאים מעננים ששופכים מים זה לזה], הרוחות הוא רוח {א""נ מצי למימר דזיקים כנגד plasma}"	סימן רכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכול לברך על ברקים ורעמים עוד הפעם?	"כשנתפזרו העבים [לגמרי, אבל לא אם רק נתפזרו אחד הנה ואחד הנה ועדיין מעונן הרקיע] א""נ ביום אחר (מ""ב ס""ק ח')"	סימן רכז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כיום אחר?	"כתבו הפוסקים דתלוי בבקר, ויש מסתפקים מה הדין אם היה ער כל הלילה (עי' מ""ב דרשו) [וביאר ר""י באק דבאמת על כל ברק וברק צריך לברך בפנ""ע אלא דהוי כמו ברכת התורה דמהני ברכה אחת כל זמן שלא הסיח דעתו ממנו, ומש""ה ביום אחר או בנתפזרו העננים הוי היסח הדעת וצריך לברך]"	סימן רכז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעומד במקום שאינו יכול לברך ושמע קול רעמים?	"אם יכול לצאת ולברך תכ""ד יצא ויברך, ואם לאו לא יברך"	סימן רכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול את ידיו קודם שיברך?	"אם הוא נגע במקום טינופת צריך ליטול את ידיו או לקנחם במידי דמנקי, ואם לא נגע במקום טינופת משמע מהמג""א (ס""ק ב') דיכול לברך דוקא אם לא עשה צרכיו [ותמה עליו רע""א ממג""א לקמן (סי' תרי""ג) דמשמע שאפי' אם עשה צרכיו ולא נגע במקום טינופת יכול לברך רק שאינו יכול להתפלל קודם נטילת ידים], והקשה המ""ב (ס""ק י""א) הרי אמרינן לעיל (סי' ד' סעי' י""ח) דהיוצא מביה""כ צריך ליטול את ידיו, ותי' דהכא כדי שלא יפסיד הברכה יכול לברך אם ידיו אינם מטונפות."	סימן רכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם ידים?	"סתם ידים כשרים לברכה כדמבואר לעיל בסי' ד' (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן רכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם לא בירך תכ""ד?"	"הט""ז (ס""ק ב') מחדש דלעולם יכול לברך אפי' אחר כדי דיבור, והא דאמרינן דצריך לצאת תכ""ד היינו דהוא מחויב לצאת, אבל שאר האחרונים חולקים עליו וס""ל דברכה זו שאני משאר ברכות {ומסתמא משום דכבר עברה הברקים ורעמים} ואינו יכול לברך אחר כדי דיבור, ופסק המ""ב (ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק י""ז) ספק ברכות להקל ואינו יכול לברך אחר כדי דיבור."	סימן רכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא במקום שיש בו רוח רע?	"מסיק המ""ב (ס""ק ט') ושעה""צ (ס""ק י""א) דתלוי אם הוא ריח רע גדול מאד, שבית שיש בו מורייס אינו גדול כ""כ ויכול לברך אבל בית שמקצבין בו בשר או מרתף של יין אינו יכול לברך"	סימן רכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך אם נתעורר לו לעשות צרכיו?	"המחה""ש משמע שאינו יכול לברך, אבל הא""ר ס""ל דיכול לברך אם לא הגיע לשיעור בל תשקצו, ולכו""ע אם יכול לברך אח""כ ימתין עד לאחר שעושה צרכיו (מ""ב ס""ק י') {וכפשוטו יש לפרש המח' על פי המבואר לעיל (סי' צ""ב) דפליגי אם נחשב כאילו כבר התחיל דאז אמרינן דאין להפסיק אלא כשהגיע לשיעור בל תשקצו או הוי כאילו לא התחיל ואז אמרינן דאם אינו יכול לעמוד עד פרסה דאינו יכול לברך, ואם יכול לעמוד על פרסה יש מח' בין הפמ""ג ושע""ת אם יכול לברך, וק""ק לשון המחה""ש}"	סימן רכז סעיף ג		
